מחזיקה את החזון: מותג התיקים של נועם חזן

נועם חזן, רק בת 24, משווקת תיקים תחת מותג הנושא את שמה כבר מ־2019. התיקים בעיצוביה עשויים בעבודת יד, בשילוב של טכניקות מסורתיות בפרשנות מודרנית.

נכון להיום מוצעים תחת המותג 40 דגמים שונים, כשקצב השקות של קולקציות חדשות קורה אחת למספר חודשים. מדי חודש, לדבריה, נמכרים מאות תיקים בארץ ובעולם. ״להשיק דגם חדש זה עולם ומלואו״, היא מסבירה. ״לפעמים העיצוב והתכנון יכולים להימשך מספר חודשים. החומרים מיוצרים אקסקלוסיבית עבורנו ונדרשת התאמה מלאה לדגם ולסגנון״.

מאחר ועיקר הפעילות של המותג היא אונליין, החליטה חזן לייצר גם אירוע מכירה פיזי בחנות פופ־אפ שפועלת בקניון רמת אביב עד 31.3. במסגרתה היא משיקה גם את קולקציית Pre-Spring 2025, בטווח מחירים של 500-1,400 שקלים.

בקולקציה החדשה היא שמה דגש על טקסטורות ייחודיות ומביאה כמה חידושים. מלבד דגם הקלאץ׳ האופייני למותג שהפך לסימן ההיכר שלו, ההיצע מתרחב גם לתיקי יד עשויים עור, זמש, וגם דגם שק הסרוג מחוט כותנה אלסטי בעל ברק עדין.

אי אפשר לייצר סריגה באיכות שלנו ובצפיפות שלנו במכונה, אלא רק בעבודת יד. עברתי כמה בתי מלאכה עד שמצאתי את הצוות שמתאים לי, שאותו הכשרתי בשיטת הסריגה שלי. זה היה מאתגר, אבל צלחנו את זה

את הקולקציה מלווה המשפט – Hold the vision, Carry the bag – שלדבריה מייצג את הערך המוסף שהתיקים מביאים איתם, האדרת מסורות סריגה ועבודת יד. את צילומי הקמפיין לקולקציה החדשה הובילה הדוגמנית הבינלאומית שון לוי, שהיא גם לקוחה של המותג.

חזן גדלה בראשון לציון להורים עצמאיים, יבואני אופנה בתחום בגדי ילדים. היא אחת משלוש בנות, ואחותה התאומה עמית הצטרפה אליה לפני כשנה וחצי לניהול המותג. ״מהיום שעמדתי על דעתי נשמתי טקסטיל, אופנה, ענייני יבוא ועוד. גדלנו ונשאבנו לעולם הזה.

״ההורים ראו את העניין שאנחנו מגלות בתחום. כשהיינו בנות 11, אבא הביא הביתה תדמיתנית שפוטרה מגוטקס כדי שתלמד אותנו לתפור. באותו הגיל סבתא שלי, שהיא מקור השראה מרכזי בחיי, לימדה אותי לסרוג – מה שהפך לתחביב מרכזי בחיי.

״בצבא שרתתי בקריה ובנסיעה לבסיס, באוטובוס בבוקר ואחר הצהרים (ולעיתים גם במהלך היום), סרגתי וסרגתי. כמעט ואי אפשר היה לתפוס אותי ללא מסרגות. בהתחלה סרגתי תיקים לעצמי וקיבלתי המון פרגון מהסביבה. חברות ביקשו שאסרוג להן והתחלתי לקבל הזמנות פרטיות. הבנתי שיש פה פוטנציאל עסקי״.

מפה לאוזן ומסטורי לסטורי

ההתקדמות המשמעותית קרתה בשנת 2019. ״לא הייתה אז פלטפורמה טובה יותר לקידום העשייה שלי חוץ מהאינסטגרם. לעיתים הייתי סורגת תיקים לחברות שלי ומבקשת בתמורה שישתפו בעמודים שלהן. זה תפס, עבר מפה לאוזן ומסטורי לסטורי.

״מצאתי את עצמי סורגת 24/7 כי הייתי חייבת לעמוד בקצב ההזמנות. כל תיק סרגתי בעצמי ובהזמנה אישית לכל לקוחה. הכמות גדלה ומצאתי את עצמי מנהלת רשימות המתנה של למעלה לחודש. בשלב מסוים לא הצלחתי לעמוד בקצב ההזמנות – ועצרתי הכל״.

מהלך קשה?

״זה לא היה קל. הרגשתי שאני מאכזבת לקוחות, אבל מנגד לא היה לי זמן לנשום. זה כן סייע לי להבין שזה כנראה הזמן לעלות שלב, מה שכלל הכשרה של צוות סורגות שעובדות עבורי עד היום. בנוסף, פתחתי בהליך של אאוט־סורסינג לקניינות בחו״ל, ונכון להיום אני קונה חומרי גלם ישירות מהמפעלים בחו״ל.

״לא ויתרתי גם על התוצאה המדויקת של המוצר. הבנתי שיהיה קשה למצוא יצרנים שיעבדו מולי, והחלטתי לייצר בעצמי. אי אפשר לייצר סריגה באיכות שלנו ובצפיפות שלנו במכונה, אלא רק בעבודת יד. עברתי כמה בתי מלאכה עד שמצאתי את הצוות שמתאים לי, שאותו הכשרתי בשיטת הסריגה שלי. זה היה מאתגר – גם מפאת קשיי השפה (כי הייצור נעשה בחו״ל) וגם מפאת העובדה שלא שלטתי במושגים הטכניים. כל מה שידעתי הוא מה שסבתא לימדה אותי. אבל צלחנו את זה״.

״היום יש לנו בחו״ל בית אופנה קטן עם עובדים מיומנים שמייצרים תיקים רק עבורנו. זה באמת מדהים. ההחלטה לייצר לבד קבעה את פני המותג ויצרה את השפה הייחודית שלו שכל כך רציתי ליצור. כל אחד מהתיקים שאני מעצבת מתחיל ביצירת החוט עצמו, בהתאם לשיטה שבה התיק נסרג או מעוצב בקליעה״.

איך הגעת לשווקים בחו״ל?

״בתחילת הדרך החשיפה לחו״ל היתה גם היא דרך האינסטגרם. פנו אלי קנייניות וסטייליסטיות ובאמצעותן הגעתי לחו״ל. לפני כשנה וחצי עמית הצטרפה כשותפה עסקית והיא משמשת במקביל גם כקניינית אופנה בפקטורי 54, מה שמסייע לנו להבין את השווקים הבינלאומיים ויצירת הקשרים.

״ההצטרפות של עמית למותג הייתה סופר טבעית עבורנו. היא בתחום האופנה כבר שנים, עם רקע בעולמות הצילום, הסטיילינג וגם הקניינות. ידענו שבשלב מסוים הדרכים שלנו ייפגשו, ובשנה האחרונה עם הגדילה המשמעותית של העסק, זה לגמרי התבקש. אני המעצבת הראשית ועמית היא המנהלת המסחרית והמנהלת הקריאייטיבית של המותג״.

מה המשמעות של הגדילה?

״כחלק מהגדילה השנה הפכנו לחברה בע״מ. פתאום יש לי חותמת של העסק, יש לי עורך דין ורואה חשבון וכל מיני עניינים של חברה גדולה ורצינית. לעמית יש חלק גדול בהתרחבות הזאת. היא פתחה בפנינו עולם, שלי לבד לא היתה גישה אליו.

״היא בנתה את התמהיל העסקי, עבדה מול הספקים ומול מכירה בחו״ל. היא הובילה אותנו למכור ביותר מ־100 בוטיקים בארצות הברית, ביניהם גם ברשת אנתרופולוג׳י, בחנות המותג Alice and Olivia בלונדון ובהמשך גם בטוקיו. יש לה הרבה יתרונות ומיומנויות שלי אין. אנחנו משלימות אחת את השנייה״.

מי הן הלקוחות שלכן?

״טווח הגילים שלהן רחב – נערות וגם נשים בוגרות יותר. אני חושבת שמה שמייחד אותן היא הזיקה לעבודות יד ולרמת הגימור הגבוהה שלנו״.

מה עם לימודים? טיול גדול?

״אחרי שהשתחררתי מהצבא טסתי ללוס אנג׳לס לחודש לפגישות. העזתי ושדרגתי את כרטיס הטיסה שלי לפרימיום – רק כדי שיהיה לי מרווח לרגליים בטיסה הארוכה הזו. זה היה הטיול הגדול שלי. לגבי לימודים – בינתיים אני לומדת מהחיים. אני חולמת ללמוד ראיית חשבון, אבל לא יודעת מתי זה יקרה״.

מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה?

״אני כבר גדולה. בתחילת הדרך הייתי נעזרת באבא שלי בכל מה שקשור לייבוא. הייתי נוהגת לצלצל אליו ולשאול אותו אם יש לו מקום ל־200 ק״ג בקונטיינר הבא שלו. באחת הפעמים שהתקשרתי אליו, הוא שאל אותי למה אני לא יכולה לצלצל אליו כמו ילדה רגילה ולבקש 200 שקלים ולא 200 ק״ג בקונטיינר. היום כבר יש לנו קונטיינרים נפרדים״.

מהו החלום הגדול הבא, הצעד הבא בקריירה?

״הייתי רוצה להיכנס לתחום האקססוריז. אני מאמינה שמה שמעניק את הלוק הסופי הם האביזרים, ולכן נתמקד בהם. נעליים, חגורות, משקפי שמש ועוד. אבל זה יקרה לאט לאט, לא בטווח המיידי. בטווח היותר קרוב אני רוצה להתרחב בחו״ל ולהיכנס למולטי־ברנד גדול בארצות הברית. לראות על המדפים מוצרים שלנו זו התגשמות של חלום ממש גדול״.